במהלך שנות עבודתי כמנתח קטרקט בבית החולים העמק בעפולה, וגם כמנתח קטרקט בחיפה – ב"מעין – מרכז מתקדם לניתוחי עיניים", נתקלתי לא אחת בשאלות של מטופלים ובבקשת הסבר על נושאים רבים הקשורים לניתוח הקטרקט. בין היתר צפות תמיד שאלות כגון: מהו קטרקט, מה עושים בניתוח להסרת קטרקט, מהן ההכנות אליו, מהם סיכויי ההצלחה בניתוחים אלה ולעומת זאת מהם הסיבוכים האפשריים. בנוסף חשוב לאנשים לדעת מה קורה בתקופת ההחלמה וכמה זמן היא נמשכת.
באתר זה אציג את השאלות העיקריות בהן נתקלתי, ואשיב עליהן כך, שהמידע יהיה ברור ומובן לכל. לצורך הבהרה נוספת, צירפתי מספר תמונות המסבירות את מבנה העין, חלקיה ותפקודה.
ש: מהי עדשת העין?
ת: העדשה הטבעית של העין הינה אבר אליפטי, דמוי דיסקוס בקוטר של כ 10 מ"מ. (תמונה מס 1). בעדשה הצעירה מבחינים במעטפת (קופסית) חיצונית, דקה ושקופה כנייר צלופן, ותוכן העשוי תאי עדשה מאורכים, דקים ועשערים במים המסודרים בשכבות רבות אך בצורה סימטרית המאפשרת מעבר של קרני האור. באנשים צעירים לפיכך, העדשה כולה הינה שקופה. בנוסף, רבוי המים ומיעוט החלבונים בתוכה, מקנה לעדשה גם גמישות. לפיכך, העדשה התקינה מאפשרת עקב שקיפותה מעבר טוב של האור לתוככי העין, אל הרשתית. בנוסף, גמישותה מאפשרת את יכולת המיקוד שלנו לטווח רחב של מרחקים מהעין. עם השנים, מאבדת העדשה בהדרגה את גמישותה (כך נפגמת יכולת המיקוד של העדשה, דבר המחייב משקפי קריאה אצל מרבית המבוגרים מעל גיל 40). בהמשך, עקב הצטברות חלבונים וחומרי פסולתֿ, מאבדת העדשה גם משקיפותה.
ש: מהו קטרקט?
ת: קטרקט הינו עכירות של העדשה המצויה בעין. עם השנים, במהלך התבגרות העדשה, מתחילים להצטבר בה חומרים שונים הפוגמים בגמישות העדשה ובשקיפותה. העכירות ההולכת ומצטברת פוגמת ביכולת הראיה. זהו הקטרקט.
ש: מה פירוש קטרקט בשל לניתוח?
ת: מדובר במושג ישן שכיום אינו בשימוש. בעבר, כשהיה ניתוח הקטרקט מבוצע ללא הידע והאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, היה זה ניתוח המלווה באחוזים גבוהים של סבוכים שבאותם זמנים גרמו לא פעם לעיוורון מוחלט. לפיכך, נהוג היה אז להמתין עם ניתוח הקטרקט עד לשלב בו האדם לא ראה מאומה. אז, כשלמעשה העין היתה עיוורת ולא היה למטופל מה להפסיד באם יהיו סיבוכים, אז היתה העין בשלה לניתוח. עין כזו מתאפיינת בעכירות קשה מאד, עד כדי כך שהאישון נראה לבן. זו הסיבה שבקרב עמים שונים מכונה הקטרקט גם "מים לבנים" (תמונה 2).
ש: מה נעשה במהלך ניתוח הקטרקט המודרני?
ת: במהלך ניתוחי קטרקט עושים בשלב ראשון חתך קטן (בגודל של 2-2.6 מ"מ) ואחד או שניים נוספים בגודל של כ 1 מ"מ בשולי הקרנית, שהיא הדופן הקדמית, השקופה של העין (תמונה 1). בהמשך, נעשה פתח עגול בחלקה הקידמי של המעטפת (הקופסית) השקופה של העדשה. מבעד לפתח זה מוחדר מכשיר פאקו שבאמצעותו המנתח גורם לפירוק החומר העכור של העדשה ושואב אותו אל מחוץ לעין (תמונה 3). לאחר ניקוי נוסף של הקופסית משאריות חומר עדשה,, מושתלת העדשה המלאכותית ותופסת את מקומה בתוך המעטפת במקומו של החומר העכור שהוצא בשלב הקודם (תמונה 4). בגמר הניתוח סוגרים את החתכים הקטנים (לרוב ללא תפרים). לרוב אין צורך בחבישה והעין מכוסה ליום אחד בכיסוי פלסטי שקוף בעיקר כהגנה מכאנית.
ש: מה זה מכשיר פאקו?
ת: כל ניתוחי קטרקט המודרניים הנעשים ברחבי העולם מבוצעים היום בשיטת הפאקואמולסיפיקציה (או בקיצור פאקו). כך גם מבוצעים על ידי ניתוחי הקטרקט בחיפה. בשיטה זו המנתח מחזיק בידו הימנית ידית הדומה לעט עבה, שבקצה מחט חלולה עם שרוול (תמונה 3). המחט החלולה רוטטת במהירות גבוהה וכך גורמת לפרוק חומר העדשה הנוקשה באופן הניתן להשוואה לפעולת פטיש אוויר המרסק אבנים. פטישון עדין כמובן. החומר המפורק נשאב דרך המחט החלולה אל המכשיר העומד ליד המנתח ושם נאסף לתוך שקית מיוחדת. השרוול המקיף את המחט מחדיר לעין נוזלים כך שנפח החומר הנשאב מתוך העין יוחזר במקביל בצורת נוזל פיזיולוגי. כך נשמר נפח קבוע של גלגל העין המביא גם לכך שהלחץ התוך עיני יישמר קבוע. הפעלת המכשיר נעשית באמצעות רגלו של המנתח. בידו השמאלית מחזיק המנתח מכשיר נוסף המשמש כלי עזר למכשיר העיקרי. כלי זה מוחדר לעין מהצד, דרך הפתח הקטן הנוסף. קיים מכשור משוכלל וחדיש המאפשר ביצוע ניתוחי קטרקט איכותיים ובשיעור סיבוכים נמוך ביותר.
ש: האם בניתוח אחוש כאבים?
ת: הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית הניתנת באמצעות טיפות וג'ל. בנוסף, במהלך הניתוח, לאחר שהעין רדומה, מוחדר לעין חומר הרדמה נוסף באמצעות צינורית דקה. תוספת זו מקטינה את האפשרות לכאבים במהלך הניתוח. אין במהלך הניתוח שימוש בזריקות להרדמה כך שלא מורגשת כל דקירת מחט בניתוח. הרוב המוחלט של המנותחים אינם חשים כל כאב במהלך הניתוח. לעתים מרגישים תחושת נגיעה או צריבה קלה.
ש: כמה זמן אורך הניתוח?
ת: בממוצע, אורך הניתוח עצמו כ 12-15 דקות.
ש: מהו ניתוח קטרקט בלייזר?
ת: בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש מכשירי לייזר לניתוח קטרקט. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שעוזרת למנתח לבצע את הניתוח העדין.
כשמבוצע ניתוח קטרקט בלייזר, נעשות באמצעות מכשיר הלייזר מספר פעולות מקדימות לפני הניתוח עצמו. מכשיר הלייזר מבצע את פתיחתה של הקופסית הקידמית של העדשה- שלב עדין והכרחי שבד"כ מבוצע בניתוח הרגיל ידנית על ידי המנתח בעזרת מלקחיים מתאימות.
מכשיר הלייזר גם חותך את גרעין העדשה לכמה חלקים ומרכך את חומר העדשה, ומקל בכך על המנתח לסלק את הקטרקט במהלך הניתוח שבהמשך. יש עם זאת להדגיש שעיקר הניתוח, דהיינו פרוק חומר העדשה העכור ושאיבתו מהעין, נעשה בשיטת הפאקואמולסיפיקציה (או בקיצור, פאקו) עם מכשור משוכלל אחר. בחלקו האחרון של הניתוח מתבצעת השתלת העדשה החדשה וסגירת החתכים.
בעבודות שונות לא נמצא הבדל בתוצאת הניתוח או משך ההחלמה בין שיטת הפאקו עם מכשיר הלייזר לבין שיטת הפאקו ללא עזרת מכשיר הלייזר. אך הלייזר בהחלט מקל על המנתח ומגביר בכך את סיכויי ההצלחה.
בשנים האחרונות הטכנולוגיה הזו התפשטה בהדרגה לעוד ועוד מרכזים בארץ ובעולם, וכן הגיעה גם למעין, המרכז לניתוחי עיניים שבמתחם הצ׳ק פוסט שבחיפה. במעין מותקן מכשיר 
הCatalys של חברת אלקון, הנחשב למתקדם והבטוח מסוגו בעולם. ואכן, חלק הולך וגדל מניתוחי הקטרקט שמבוצעים על ידי במעין- נעשים היום בשיטה זו.
ש: מה זה IOL?
ת: זהו קיצור המילים באנגלית: Intra Ocular lens שמשמעו עדשה תוך עינית. הכוונה לעדשה המלאכותית המושתלת לתוך קופסית העדשה לקראת סיום ניתוח הקטרקט, במקום חומר העדשה העכור שהוצא מהעין.
ש: אילו סוגי עדשות תוך עיניות קיימות?
ת: בעבר השתמשו בעדשות תוך עיניות העשויות חומר פלסטי קשיח. הדבר חייב ביצוע חתך ניתוחי גדול שדרכו הוחדרה העדשה למקומה, ובהמשך תפירת החתך באמצעות תפרים עדינים.
כיום, ברובם המכריע של המיקרים, מושתלות עדשות תוך עיניות מחומר אקרילי. עדשות אלו הן גמישות ולפיכך ניתנות לקיפול. הדבר מאפשר את הזרקתן לעין באמצעות מזרק מיוחד דרך החתך הקטן שבוצע בתחילת הניתוח.
קיימות חברות רבות של עדשות תוך עיניות שכולן עשויות בטכנולוגיות מתקדמות תוך פיקוח הדוק על מהלך היצור. חברות אלו זקוקות לאישורים של גורמי הרגולציה הן בארץ והן בחו"ל. מרבית העדשות התוך עיניות מאפשרות ראיה טובה לרחוק ואינן מתקנות את יכולת הראיה לקרוב, כך שהמטופל נזקק למשקפי קריאה. מרבית העדשות גם אינן מטפלות בבעיות אופטיות המחייבות משקפיים מיוחדים, למשל תיקון אסטיגמציה. לשם כך קיימות עדשות מיוחדות, יקרות הרבה יותר המכונות בשם הכולל עדשות פרמיום. קיים מלאי גדול של עדשות להשתלה. עדשות הפרמיום מוזמנות באופן מיוחד בהתאם לדרישת המנתח.
ש: מהו אסטיגמטיזם?
ת: אסטיגמטיזם הינה הפרעה אופטית הנובעת ממבנה הקרנית בד"כ (ראה ציור 1) והגורמת לראיה מעוותת ומטושטשת. הפרעה אופטית זו מחייבת תיקון באמצעות משקפיים או עדשות מגע כדי שהמטופל יוכל לראות בבירור. התיקון האופטי הנידרש לתקן בעיה זו נעשה באמצעות עדשה הנראית כחלק של גליל (צילינדר). ולכן, עדשת צילינדר (או, בשם נוסף – עדשה טורית), היא הנדרשת לתיקון סוג זה של הפרעה אופטית.
ש: מהן עדשות פרמיום?
ת: עדשות פרמיום הינן עדשות תוך עיניות מלאכותיות המכוונות לתיקון מצבים אופטיים מיוחדים כגון תיקון אסטיגמטיזם (עדשה טורית) או תיקון היכולת לראיה לקרוב ולקריאה בנוסף ליכולת הראיה מרחוק (עדשה מולטיפוקאלית). עדשות אלו יקרות הרבה יותר מהעדשות התוך עיניות הרגילות אך מאידך הן מאפשרות תיקון יעיל במקום משקפיים עם תיקון צילינדר ו/או משקפיים מולטיפוקאליות.
ש: מהן עדשות מולטיפוקאליות?
ת: עדשות מלאכותיות "מולטיפוקאליות" הינן עדשות פרמיום המאפשרות התמקדות של העין לכמה מוקדים ולפיכך לכמה מרחקים. ישנן כאלה מהדור הישן יותר, המאפשרות ראיה לטווח הרחוק (למשל לנהיגה, צפיה בטלויזיה או בתאטרון) ולטווח הקרוב, לקריאה. אלו הן למעשה עדשות ביפוקאליות, בעלות שני מוקדים. ישנן כיום גם עדשות חדישות יותר, טריפוקאליות, המאפשרות גם לראות היטב לטווחי הביניים, למשל לצורך עבודה במחשב. עדשות אלה לפיכך, מאפשרות למטופל לראות לרחוק, לטווחי הביניים ולקרוב – מבלי להזדקק למשקפיים מולטיפוקאליות.
לרוב החולים מהוות עדשות אלה שיפור משמעותי באיכות החיים. עם זאת, לא כל המטופלים מצליחים להפטר לחלוטין מהמשקפיים. במיעוט המיקרים, מטופל שהושתלה אצלו עדשה מולטיפוקאלית עדיין יכול למצוא עצמו נזקק למשקפיים לאחר הניתוח. עם זאת, במיקרים כאלה, המספרים הנדרשים לעדשת המשקפיים קטנים לעומת המצב שהיה טרם הניתוח.
ש: מהי עדשה טורית?
ת: עדשה טורית הינה עדשת פרמיום המאפשרת לתקן טעות אופטית מסוג צילינדר שמקורו בקרנית העין (ציור 1). העדשה כוללת בתוכה את תיקון הצילינדר לו נזקק המטופל וכך מאפשרת לו להמנע מתיקון צילינדר באמצעות משקפיים לאחר הניתוח.
ש: איך קובעים מהי העדשה המתאימה לי?
ת: סוג העדשה ועוצמתה נקבעים במהלך הבדיקה שלפני הניתוח. עוצמת העדשה הנמדדת ביחידות הקרויות דיופטר, מותאמת לעין המיועדת לניתוח באמצעות מכשירי מדידה משוכללים (ויקרים) היכולים לבדוק זאת בדיוק רב. הדיוק במדידה חיוני כדי לאפשר למטופל לראות לרחוק גם ללא משקפיים לאחר הניתוח. יש עם זאת להדגיש, כי למרות המכשור המשוכלל, מיעוטם של המטופלים עדין יזדקק למשקפיים לאחר הניתוח.
ש: מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים בניתוח קטרקט?
ת: הנסיון והמכשור המשוכלל העומדים לרשותי בעת ביצוע ניתוחי קטרקט בחיפה ב"מעין – מרכז מתקדם לניתוחי עיניים", מאפשרים להביא לתוצאה טובה ללא סבוכים לרוב רובם של המנותחים. עם זאת, כלכל התערבות ניתוחית, קיימים גם לניתוח הקטרקט סבוכים פוטנציאליים שעלולים גם לגרום לנזק בלתי הפיך לעין, במיעוט המיקרים. בין הסבוכים הקשים העיקריים ניתן למנות בצקת קשה בקרנית, זהום תוך עיני, דמום תוך עיני, קרעים ברשתית והפרדות רשתית.
ש: האם יש צורך בתפרים בניתוח?
ת: ברובם הגדול של המיקרים, אין צורך בתפרים לאחר הניתוח. במיעוט המיקרים, החתך הניתוחי אינו נסגר היטב ואז מתחייב להניח תפר שמבטיח סגירה נאותה של החתך ומונע בכך סבוכים אפשריים. התפר מוצא לרוב תוך מספר שבועות בפעולה פשוטה במרפאה ללא כל כאבים.
ש: כיצד מחזיקה העדשה החדשה במקומה ללא תפרים?
ת: העדשה המלאכותית מושתלת לתוך מעטפת (קופסית) העדשה המקורית. מעטפת זו מוחזקת בתוך העין באמצעות "חוטים" טבעיים התומכים במעטפת וכך ממשיכים לייצב את העדשה המלאכותית ללא צורך בתמיכה נוספת. לעיתים נדירות, כאשר אותם "חוטים" טבעיים נקרעים או חסרים, נדרשים אמצעים מיוחדים כגון תפר פנימי או תפס מלאכותי ייעודי כדי לתמוך במעטפת.
ש: היכן וכיצד מבוצע תהליך ההכנה לניתוח?
ת: תהליך הבדיקה הראשוני, ביצוע המדידות הנדרשות לקראת ניתוח הקטרקט בחיפה כמו גם המעקב שלאחר הניתוח מבוצעים במרפאת העיניים שלי במרכז הרפואי אסף בעפולה.
ש: מהו הטיפול הנידרש לאחר הניתוח?
ת: בד״כ נבדקים המטופלים שעברו ניתוח קטרקט למחרת הניתוח ובהמשך כעבור כמה ימים נוספים. הם נדרשים לזלף טיפות עיניים כבר ביום הניתוח ולמשך מספר שבועות בהתאם להנחיות הרופא המנתח.
ש: מהן המגבלות לאחר הניתוח? לכמה זמן?
ת: הכסוי הפלסטי השקוף של העין נשאר לרוב עד למחרת, ולרוב מונח שוב במהלך כמה לילות כהגנה מכאנית על העין. בדרך כלל במשך היום אין צורך בכיסוי כלשהו. בנוסף, מומלץ להימנע מהרטבת העין ומביצוע מאמצים למשך השבוע הראשון שלאחר הניתוח. לאחר מכן חוזרים בהדרגה לתפקוד רגיל לחלוטין. הקפדה על הטיפול הנאות מקטינה את אחוז הסיבוכים ומבטיחה תוצאה ניתוחית טובה. לפני ביצוע ניתוח יש להתייעץ עם מומחה למחלות עיניים שיבחן לעומק את המחלה ויתאים את הטיפול הדרוש.